ביקרתי היום במרפאת המטיילים בתל השומר. מגיע, לוקח מספר, ממלא טופס, וממתין בתור. ברקע תוכנית בישול בטלויזה, ואז מגיע תורי. בחוסר הריכוז האופייני שלי, שכחתי לכתוב, או לפחות לזכור ולהפנים, את כל שנאמר לי בפגישה עם הרופא, והרשומה הזו באה, בין השאר, כדי לכתוב לעצמי את מה שאני כן זוכר.
אז מה שאני כן זוכר זה, שהוא הסתכל בפנקס החיסונים, שאל מתי התגייסתי לצבא, והודיע לי שאין צורך בחיסון טטנוס, ונגד צהבת (לא זוכר איזה סוג) נותר לי רק לעשות את זריקת הדחף לחיסון לכל החיים. בנוסף, רשם לי גם חיסון נגד טיפוס הבטן וכדורי אנטיביוטיקה. העיקר שהפרופסור (אלי שוורץ) יודע מה הוא עושה.
מסדיר תשלום אצל הפקידה, ונכנס לחדר האחות. שתי זריקות, ברכת שלום, ואני יוצא וממתין להרצאה. זמן קצר לאחר שיצאתי מחדר האחות, עשה הפרופסור הפסקה מהפגישות עם המטיילים, וכינס את כולם לשמוע את ההרצאה, שלאחריה אני משוחרר.
בגדול, הכלל החשוב ביותר הוא להיזהר מזיהומים: לדאוג להיגיינה, בעיקר לפני האוכל, להשתדל לאכול מבושל, לצחצח שיניים עם מים לשתיה; בספר מדריך הטיולים שלי כתוב כל זה ועוד. אם בכל זאת אני מזהה שחליתי בזיהום בבטן (שילשולים ממושכים), הטיפול הוא באנטיביוטיקה. בנוסף, יש את נושא המלריה. תאילנד אינה בין המקומות עם סיכון גבוה להדבקה, ולכן לא קיבלתי מרשם לכדורים מונעי מלריה. אמצעי המניעה שלי: תכשירים דוחי יתושים. כן צריך לזכור, שאם מופיעים אצלי סימני המחלה (חום גבוה, רעידות) אחרי הטיול (יכול להופיע אפילו אחרי דגירה של כמה חודשים), אז לא להסס, ולפנות מיד לרופא ולדרוש בדיקת דם לגילוי מלריה.
שמח וטוב לב, יצאתי את בית החולים אל עבר בית המרקחת, שם הצטיידתי באנטיביוטיקה לפי המרשם ובתכשירים דוחי יתושים לפי ההמלצה.
הידד!
No comments:
Post a Comment